עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
הי, אני אנונימית. אבל אתם יכולים לקרוא ליי שושו.
הכל פה בעילום שם ושמות בדויים.
חברים
ניקירות.
נושאים
הארי פוטר ואני
29/07/2016 11:51
שושו
גיק, הורים
אבא שלי אומר שהארי פוטר עשה אותי עצבנית וחסרת סבלנות.

שבכל מה שקשור להארי פוטר וספרים אני לא מתעניינת. 

שזה הורס אותי.

והוא כל כך טועה. כל כך טועה.

אני הרוסה. והארי פוטר וספרים זה פשוט מקום לברוח אליו.

ושאני יוצאת ממנו אני הרוסה שוב, אז אני ככה.

הארי פוטר הופך אותי לטובה יותר. העצבנית זה רק ביטוי של מצב שלי כרגע.

שלא קשור בשום פנים ואופן להארי פוטר.

הוא לא מבין שאם הם יתנו לי להחזיק הארי פוטר בבית

להכין חולצות ואביזרים ואולי גם לקנות

ללכת לכנסים

והעיקר לתמוך ולא לזלזל,

האני האמתי שעכשיו נראה להם שחור 

ילבין

לאט לאט

אבל הם לא מבינים שזה באמת חשוב לי

שזה לא סתם שיגעון חולף.

כי שאני אהיה בת 80 (אם אשרוד ככה)

אני אשב ואקרא הארי פוטר

ונכדים שלי ישאלו אותי: אפטר אל דיס טיים?

ואני אענה: אלווייז.

הם קוראים לזה ''פולחן''

הם לא מרשים לי לראות הדוקטור

הם חושבים שקומיקס זה רדוד

הם חושבים שאני רדודה.


למה ההורים שלי מתנגדים כל כך לגיקיות שלי? 

היו פעמים שהם אפילו מנעו מממני ללמוד למבחנים ולהכין שיעורים.


1 תגובות
משמעות ושאר דברים
24/07/2016 00:00
שושו
מדע, משמעות, הגיגים
בני אדם צריכים משמעות. 
קראתי את הפוסט של ליאם, מהבלוג יולו, וכתבתי שם כמה תגובות די חריפות. יש לי סיבה טובה: היא דיברה בגנות המשמעות שלי

טעם האושר
בני האדם רוצים להיות מאושרים. זוהי פסגת השאיפות של אנשים רבים בעולם. אבל מה עושה אותנו מאושרים? 

לפי הדת הבודהיסטית המפתח לאושר הוא פשוט השלמה עם הסבל (מה שדורש תהליך ממושך). 

כיום מדענים סבורים שאושר הוא פשוט התבטאות ביו-כימית בגוף, חומרים שמשתתחררים במצבים מסוימים וגורמים לנו לתחושות נעימות בגוף (מה שאומר שישנם אנשים מאושרים יותר ופחות מבחינה גנטית).

חשוב להבהיר כי לפי האבולוציה בעל חיים מאושר הוא בגדר בילתי אפשרי. יכול להיות שהיה פעם איזה דגיג שהיתה לו מוטציה שגורמת לו לחוש רק אושר, אבל כיוון שהוא היה מאושר לא היה שום סבל או כאב שהוא חש כדי שהוא ילך לחפש מזון או להתרבות (רבייה גם גורמת לאושר, זוהי ההתפתחות האבולוציונית), כיוון שהוא כבר מאושר....והדג הזה מת בלי להעביר את הגנים המאושרים שלו הלאה.....

שמעתי פעם על טענה שמה שהופך בני אדם למאושרים הוא משמעות.

אני אישי יכולה להסכים עם התיאוריה הזו. 
עשו ניסוי על אמהות, ושאלו אותן 2 שאלות:
1. האם אתן מאושרות לכבס את הבגדים של הילדים, לנקות אחריהם, לבשל להם...וכדומה? כמובן שרוב האמהות השיבו בשלילה.
2. האם אתן מאושרות לטפל בילדים? האמהות ענו בחיוב.

מכך נובעות 2 מסקנות אפשריות:
1. בני אדם לא יודעים מה טוב בשבילם.
2. המפתח לאושר אצל בני האדם הוא משמעות.

המשמעות שלי
המשמעות שלי בחיים היא מדע. מה שמחזיק אותי, החזיק אותי ואני בטוחה כי יתמוך בי גם בעתיד הוא המדע. הוא התקווה להיות יום אחד חוקרת גדולה. להיות משהו להציל את העולם. להבין אותו. 

וכשניסיתי להתאבד-צעיף וורוד. מול המראה. הדלת של הארון מסתירה אותי. היתי עוטפת את הצוואר ומושכת חזק בצעיף. לפעמים הייתי מתעלפת ונופלת לרצפה. לפעמים זה פשוט מן תרדמת שגורמת לך לעשות דברים מוזרים בלי שאתה מרגיש ואז אתה מתעורר. מין הליכת ירח. אני יודעת כי צילמתי את זה. לפעמים הייתי מחייכת חזק חזק לפני המשיכה. זה גרם להשפעה להיות חזקה יותר. הייתי מריצה בראש את כל הסיבות שאני שונאת את העולם הזה. את עצמי. ואז צועקת סיינס!!!!!!!! באנגלית. המחשבה על להיות פעם משהו במדע גרמה לי להפחית בשנאה לעולם. היא נתנה לי תקוו לימים טובים יותר. 

שאני רוצה להירגע אני מנסה לדמיין אותי בשנות העשרים-שלושים. חייה עם גיק מושלם. עובדת באוניברסיטה חשובה. יש לי בבית מלא דברים גיקים של הדוקטור, הארי פוטר, פיזיקה....חבר שלי הגיק מדבר איתי על מדע ומשמעות החיים. 

המדע נתן לי תקווה. והתקווה נתנה לי עוד קצת חיים. המדע הוא המשמעות שלי. בשביל זה אני קמה בבוקר. לומדת. עושה הכל.
3 תגובות
גילוי האלקטרונים
23/07/2016 16:39
שושו
אלקטרונים, מדע, פיזיקה
זה קטע שכתבתי לאתר מסוים, והם לא פרסמו אותו עדיין, בין היתר בגלל שהיה להם כל מיני טענות על זה. אז...יש לי זכויות על הכתבה שלי, אז למה לא לפרסם אותה פה? למי שחשב שהוא יכול למצוא אותי בזכות זה, לא. באתר ההוא אני בשם בדוי,ואין שם פרטים אישיים חוץ ממאמרים

                                                          
                                                                       ג'יי ג'יי תומסון וסיפור גילוי האלקטרונים
לאורך שנים רבות הפכו בני האדם בשאלה: ''ממה מורכב החומר שמסביבנו?''. גם כאשר הפילוסוף היווני דמוקריטוס העלה את ההשערה כי החומר בנוי מחלקיקים זעירים ששמם אטומים, שהם בלתי ניתנים לחילוק והקטנים ביותר בטבע, לא כולם הסכימו עמו. עברו שנים רבות עד שהמודל האטומי הוכח סופית והפך לעובדה גמורה. 

אבל כאן לא נשלם מסעה של האנושות לחקר החומר. חוקרים המשיכו לחקור את האטומים, ולהעלות השערות על המבנה הפנימי שלהם. ג'יי ג'יי תומסון חקר את המודל האטומי, והיה בין הראשונים שגילו את החלקיקים הקטנים מהאטום. 

אבל לפני שנוכל להבין לעומק את תרומתו הגדולה של תומסון למדע, נצטרך קודם לדעת כמה דברים על מכשיר בשם ''שפופרת קרן קתודית''.

שפופרת קרן קתודית
שפופרת הקרן הקתודית היא צינור זכוכית אטום שבתוכו מוצבות שתי אלקטרודות. על פניו מכשיר בלתי מסקרן בעליל, אבל הפרש המתחים החשמלי בין האלקטרודות,מביא ליצירת חלקיקים מסתוריים שנעים מהאלקטרודה השלילי לאלקטרודה החיובית. 
השפופרת העלתה וויכוח בוער בקהילה המדעית: רבים טענו כי החלקיקים בעלי מטען שלילי כיוון שהחלקיקים נמשכו לאלקטרודה החיובית (מטען שלילי נמשך לחיובי), אך ניסויים רבי הראו כי החלקיקים חסרי מטען....

ג'יי ג'יי תומסון
שפופרת הקרן הקתודית והחלקיקים המסתורים הציתו את דמיונו של תומסון. הוא טען שלא יתכן כי החלקיקים הם חסרי מטען, וכי הניסויים הקודמים פשוט לא בוצעו כהלכה וזה מקור הבלבול. הוא החליט לבצע ניסוי משלו, ולהוכיח שהחלקיקים המסתורים נמשכים לאלקטרודה חיובית. 
תומסון הצליח בהוכחה זו, מה שתמך בטענתו שהחלקיקים שליליים. מתוצאות הניסוי תומסון הסיק כי מקור החלקיקים השליליים באטומי האלקטרודה השלילית, וזכה בפרס נובל בפיזיקה על תגליתו. הייתה זו תובנה מהפכנית, כיוון שממנה נובע כי האטום ירד ממעמדו כיחידת החומר הקטנה ביותר בטבע-אלא מחולק בעצמו לחלקיקים זעירים יותר. בנוסף גילה תומסון את האיזוטופים- יסודות כימים עם מספר ניוטרונים שונה מהרגיל. 

גם בנו של ג'יי ג'יי תומסון, ג'ורג' פג'ט תומסון, המשיך בדרכו של אביו, והיה הפיזיקאי שגילה כי האלקטרון שגילה אביו הוא לא רק חלקיק, כפי שאביו סבר-אלא גם גל (דואליות גל-חלקיק של האלקטרון),והמשיך במסורת בכך שזכה גם בפרס נובל בפיזיקה. 

גילוי האלקטרונים היווה פריצת דרך חשובה מאוד במדע-הוא פרץ את הדרך לפיזיקה תת-אטומית, ענף חדשני ביותר בפיזיקה של ימינו. סיפור גילויים מהווה השראה לאנשים רבים, והוא מייצג כמה עקרונות חשובים במדע: חשיבה יחודית, חקירה של הפרטים לעומק ללא אמונה עיוורת, חזרה על ניסויים שוב ושוב ועוד. 

כיום רבות מן השאלות החשובות ביותר בפיזיקה והתופעות המעניינות ביותר נוגעות באלקטרונים. עקרונות כמו עקרון האי-וודאות, ותופעות כמו דואליות גל-חלקיק של האלקטרון מסקרנות מדענים רבים ומהוות בסיס למחקרים אינספור. פתרון השאלות ואיפוף המסתורין הקשור באלקטרונים יהווה פריצת דרך משמעותית במדע. 

מעניין לדעת
שפופרת הקרן הקתודית גרמה גם לפריצת דרך בתחום קרינת הרנטגן לפי הבנתי.


רוצה להמליץ
אני רוצה להמליץ על הפודקאסט המדהים עושים היסטוריה עם רן לוי. הפודקאסט לא על היסטוריה כל כך, אלא על: מדע, טכנולוגיה והיסטוריה, כפי שנכתב מתחת ללוגו הפודקאסט. באמת שהדבר הזה שינה לי את החיים :) 

ואם אני כבר בנימת רן לוי, הספר שלו, ''האוניברסיטה הקטנה של המדעים'', מומלץ בחום. נכון זה נשמע כמו ספר מדע משעמם וארוך שאי אפשר לקרוא? אז זהו, שממש ממש לא. הספר מחולק לנושאים (מדעי המחשב, פיזיקה, אסטרונומיה, ביולוגיה ועוד.....), כאשר בכל נושא יש פרקים. כל פרק הוא בעצם כמה נקודות, לדוגמא, בחלק ''אסטרונומיה'', יש פרק בשם ''6 מתנות שהשארנו על הירח'', ופרק ''4 תופעו מזג אוויר מדהימות על כוכבי לכת''. בעצם, כל הספר הוא טעימות קטנות מנושאים שונים, ובכלל לא צריך לקרוא אותו ברצף.....חוץ מזה, הספר מתובל בהמון הומור. באמת כיף לקרוא אותו. אבל הדבר שאני הכי אהבתי בו, הוא שבסוף כל חלק יש שאלות לא פתורות בתחום. זה משאיר מקום לדימיון...........

0 תגובות
על ספרים ותפקידם בעולם
09/07/2016 11:04
שושו
ספרים, קריאה, סיבות


ספרים. יש ביננו מי שאוהב אותם (אני לדוגמה) ויש מי שלא. אבל למה?

לגבי הסוג השני אני לא בטוחה אולי הקריאה משעממת אותם, אולי היא מאיימת עליהם. אולי יש להם רתיעה ממנה עקב לחץ מההורים...ככל הנראה לא אדע מעולם.

אבל למה אנשים אוהבים לקרוא? מה הספרים והקריאה מהווים בעבורם?

סיבה ראשונה-בריחה

קריאה בשבילי זה סוג של בריחה מהמציאות. במקום להתמודד עם מצבים חברתיים מורכבים, למה לא לשבת בבית ולהתמודד עם הלורד וולדמורט? במקום להתמודד עם הורים, ילדים ומורים, אני יכולה לשבת בבית ולהתמודד עם בעיות של ילדים אחרים. בגלל זה ההורים שלי לפעמים מתרגזים שאני קוראת. הם אומרים שאני מסרבת להתמודד עם העולם. שאני חייה יותר מידי בעולם של דמיון, של ספרים. ואני יודעת שזה נכון. שהחברים הכי טובים שלי הם פרי דמיונם של סופרים, או אנשים שמתו לפני למעלה מ60 שנה.

סיבה שניה-הזדהות

ספרים נותנים לך מישהו להזדהות אתו כאשר אין מישהו כזה בעולם האמתי. יש ספרים שבא לי א

והלוואי שהם היו מבינים אותי.

ושהספרנית לא מרשה לי להשאיל ספר על ילדה שעשו עליה חרם בילדות ועל החיים אחרי, על ההשפעה של כל זה על החיים הבוגרים, אני מגחכת לעצמי. ''הנפש שלך לא תספוג את זה''? זה ''מורכב מידי בשבילך ואת לא תביני''? ממש. היא כל כך לא יודעת עלי כלום. היא כל כך לא יודעת מה הנפש שלי יכולה לספוג ומה היא כבר עברה...

אני משערת שספר מהסוג הזה לא יכביד עלי. הוא יקל עלי.

סיבה שלישית-משכך כאבים

הספרים מעלימים את כל הבעיות שלך. שאתה קורא, אתה פשוט קורא. אתה בתוך הספר, מזדהה עם הדמות. כולם חושבים שאתה סתם יושב וקורא. אבל לא. אתה מציל את האנושות. אתה בוכה וצוחק עם הגיבורים ולפעמים גם עם הרעים. אתה לומד מהם. לטובה ולרעה. אבל בגלל 2 הסיבות הקודמות, ספר הוא משכך כאבים. אתה יכול לברוח בעזרתו מהמציאות, ואתה יכול למצוא בו מישהו שמבין (כמובן תלוי באילו ספרים). ואם מישהו פעם אשאל אותי מהי הדרך הכי טובה לברוח, אני אקח אותו לספרייה.

סיבה רביעית-עולם משלך

הספרים זה העולם שלי. עולם שהוא רק שלי, ואף אחד לא יכול להיכנס אליו ולהפריע. משהו שהוא פשוט שלי. ומי שאולי יכול להיכנס, זה אנשים כמוני. עם עולמות משלהם. וזה טוב שהם נכנסים, כי הם בדרך כלל מבינים אותי ודומים לי. הקריאה יוצרת לך משהו פרטי שהוא שלך, ומפגישה אותך עם אנשים כמוך (גם עם דמויות בספרים וגם עם להוטי קריאה אחרים).

סיבה חמישית-זה ממכר

מהרגע שהתחלת אתה לא יכול להפסיק. אתה נשאב לזה. ושמעתי פעם ציטוט יפה: ''אם אתה אוהב לקרוא, חיים בלא ספרים הם בלתי אפשריים.'' שאני בטיול או מחנה, הספרים חסרים לי כל כך. פעם נסעתי לשבוע, ולא ראיתי את ההורים שלי. זה היה בכיתה ג' או ד'. שאלו אותי למה אני הכי מתגעגעת. ואמרתי בכנות, שאני הכי מתגעגעת לספרים שלי. לחשבו עעליהם עשה לי ממש צביטה כואבת בלב. אי מודיעה רשמית: התמכרתי לספרים. אולי זה לא רע כמו סמים או אלכוהול, אבל אני לא בטוחה שזה לגמרי חיובי. כי לכל הסעיפים פה יש גם צד שלילי: אתה בורח מהעולם, אתה לא מתמודד. הבעיות מחריפות. אנשים צוחקים על הקריאה הכפייתית שלי (בארוחת בוקר, אם אין לי משהו לקרוא אני קוראת את האריזה של הקורנפלקס שוב ושוב). בגלל/בזכות הספרים אני לא מתמודדת עם הבעיות. ושאני כן, אני מתמודדת כמו הגיבורים בספר. וזה לפעמים עוד יותר מזיק...אולי זה קשור לזה שאני כנראה עם אספרגר. אולי לא. מה שבטוח, שספרים זה מדהים. ואני לא אווותר על זה. אפילו עם יש לזה חסרונות (כמו לכל דבר בעצם...).

 

אז שני דברים יש לי עוד לומר:

1.      תודה לספרים שהביאוני עד הלום יותר מכל אחד אחר, ואני חייבת להם כל כך הרבה.

2.      היתי מבקשת ממי שקורא את הפוסט הזה, ואוהב לקרוא, שיכתוב למה. מי שלא אוהב, על אחת כמה וכמה היה מעניין אותי לדעת למה. 

4 תגובות
שיחה עם רובוט/תוכנת מחשב
09/07/2016 10:00
שושו
תכנת מחשב, רובוט, שיחה
מכירים את האתרים האלו שעולים בהם חלונות קופצים שבהם אפשר לנהל צ'ט עם נציג החברה? אז לשם השעשוע צ'וטטתי בחלון הזה עם ''נציגה'' בשם ליאת. היתי אומרת שם בדוי, אבל כיווון שזה לא באמת נציג שירות, אלא תוכנת מחשב, אין צורך. להלן השיחה הפוריה שלי עם תוכנת מחשב בשם ליאת:

ליאת : שלום, אני ליאת, הנציגה הוירטואליתשל אתר ****

ליאת : האם ברצונך לקבל פרטים נוספים?

אורח : מתערבת איתך שאת פשוט רובוט

ליאת : לצערי, אין לי את המידע הזה.

ליאת : אני בטוחה שבשיחה עם נציג טלפוניתוכל לקבל את כל הפרטים שאתה מחפש.

ליאת : רוצה שנציג שלנו ייצור איתך קשרלקבלת פרטים נוספים?

אורח : בקשה. רובוט מדופלם

ליאת : אני ממליצה שתדבר עם נציג שלנו ותשמעמה יש לנו להציע לך.

ליאת : רוצה שנציג ייצור איתך קשר?

אורח : לא תודה רובוט בשם ליאת

ליאת : אתה בטוח?

ליאת : יש לנו ניסיון רב בתחום.

אורח : לרובוטים את מתכוונת?

ליאת : אין ברשותי את המידע הזה.

ליאת : רוצה שנציג שלנו ייצור איתך קשר?

אורח : בקשה-רובוט. אני לא צריך מידע מרובוטיםשמתחפשים לאנושיים וקוראים לעצמם ליאת

ליאת : אוקיי.

ליאת : אם תשנה את דעתך תמיד תוכל להשאירפה טלפון ונשמח לחזור אלייך עם עוד פרטים.

אורח : רובוט!

ליאת : אני ממליצה שתדבר על כך עם נציגשלנו.

אורח : על רובוט?

ליאת : לצערי, אין לי את המידע הזה.

ליאת : רוצה שנציג טלפוני שלנו ייצור איתךקשר לקבלת פרטים נוספים?

אורח : אני חושבת שהנציג הטלפוני הוא גםרובוט

ליאת : אפשר לקבל מענה אנושי.

אורח : אה, שם שמים אנשים ופה רובוטים?מה זאת האפליה הזו?

ליאת : אני נציגה וירטואלית אז השם שלילא כזה חשוב.

ליאת : רוצה לשוחח עם נציג אנושי?

אורח : וירטואלי זה אומר רובוט? ולא דיברתיעל השם שלך...

ליאת : רוצה שנציג ייצור איתך קשר?

אורח : רגע, שינייתי את דעתי. את לא רובוט.את תוכנת מחשב.

ליאת : אוקיי.

ליאת : אם תשנה את דעתך תמיד תוכל להשאירפה טלפון ונשמח לחזור אלייך עם עוד פרטים.

אורח : תוכנת מחשב.

ליאת : אין ברשותי את המידע הזה.

אורח : כמובן שאין לך. לא תכנתו אותך ככהשיהי לך את המידע הזה.

ליאת : לא זה לא.

ליאת : אם תתחרט ותרצה לשמוע עוד פרטיםתשאיר לי טלפון ואדאג שמישהו יחזור אליך.

ליאת : ניתן לסגור את חלון השיחה עכשיו,תודה ולהתראות.





סליחה על החפירה. זה פשוט מאוד שעשע אותי לדבר עם תוכנת מחשב.

וכל הכבוד אם שרדתם עד לפה.





3 תגובות
על הקשר בין מלון לאינסוף
06/07/2016 21:21
שושו
אינסוף, מדע, מתמטיקה, המלון של הילברט
הפוסט הזה הולך להיות יותר מדעי שכזה. אבל תיסמכו עלי: מדעי לא אומר בהכרח משעמם. 

הפוסט ה''מדעי'' כביכול הזה, עומד לעסוק באינסופים והמלון של הילברט

מזה בכלל אינסוף? אינסוף הוא מספר שכשמו כן הוא-אין סופי. זה מספר שאין לו סוף, והוא לא נגמר לעולם. 

אינסופים העסיקו את המתמטיקאים לאורך שנים רבות, אינסוף הוא ללא ספק אחד המספרים המעניינים ביותר שקיימים (אפילו פאי, המספר שהכי נחקר והכי מעורר עניין ונחשב לסמל אצל גיקיי מדע שונים אהם אהם, אני הוא מספר אינסופי..). 

למח האנושי קשה להבין את האינסוף. שום דבר מחיי היום שלנו כפי שהם נראים בעיננו, הוא לא אינסופי (כמובן שמוחנו פשוט מטעה אותנו: בקו אחד יש אינסוף נקודות, לדוגמה, ובכתם יש אינסוף קווים). אפילו גרגירי החול בים: ברור לנו כי יש מספר מוגבל בלבד שלהם (מה שמעורר את התהיה: האם צאצאיו של אברהם לא יוכלו להתרבות ברגע שיעברו את סף גרגירי החול?). 

האינסוף נוגע להרבה תחומים:
בגיאומטריה, כל קו מורכב מאינסוף נקודות וכל מישור מכיל אינסוף קווים. האינסוף הוא הנקודה בה כל הישרים נפגשים (כן, גם הישרים המקבילים נפגשים באינסוף).
השאלות החשובות ביותר בקוסמולוגיה ואסטרונומיה נוגעות באינסופם: האם היקום יתפשט עד אינסוף? האם היקום הוא אינסופי?
בפיזיקה, חלק ניכר מתורת הקוונטים עושה שימוש מסיבי באינסוף.
גם באומנות האינסוף מופיע: ציירים רבים השתמשו במושג האינסוף ביצירותיהם, ביניהם מאוריץ קורנליס אשר. 

לאינסוף יש כמה תכונות מעניינות. מה יקרה אם נחבר אינסוף אחד לאינסוף שני? לא יהיו לנו 2 אינסופים. יהיה לנו אינסוף אחד גדול. ואם נחסר אינסוף מאינסוף נקבל אינסוף, כיוון שאם האינסוף לעולם לא נגמר, לא משנה איזה מספר תחסר ממנו או תוסיף אליו-הוא תמיד ישאר אינסוף. מכאן ובעת המסקנה כי ישנם אינסופים גדולים יותר מאינסופים אחרים. גם ג'ון גרין, בספרו הנודע והמושלם, אם יורשה לי להוסיף אשמת הכוכבים, משתמש רבות במוטיב האינסוף ואחד מהציטוטים האהובים ביותר מסיפרו הוא ''ישנם אינסופים גדולים יותר מאינסופים אחרים''. גרין משתמש באינסופים גם לביטוי האהבה בין שני גיבורי הסיפור, ועיניין גודל האינסוף מוסבר בספר בצורה פשוט וברורה: בין 1 ל2 ישנם אינסוף מספרים. אבל בין 1 ל3 ישנו אינסוף גדול יותר. 

המלון של הילברט (אל תדאגו, זה גם קשור לאינסופים)

המתמטיקאי הנודע דיוויד הילברט הרבה לעסוק באינסופים. כדי להמחיש את זה, הוא בחר בדוגמא מעניינת. לימים היא נודעה בשם 'המלון של הילברט'.

נניח שישנו מלון בעל אינסוף חדרים. המלון מאד מצליח, ולכן חדריו בתפוסה מלאה. משמע במלון ישנם אינסוף אנשים. אך אז בעל המלון נתקל בבעיה: אורח נוסף הגיע ועמד בתוקף על כך שישוכן באחד החדרים. בעל המלון היה חכם: ולכן העביר את דייר מחדר 1 לחדר 2, את דייר חדר 2 לחדר 3 וכן הלאה. כלומר, כל אורח הועבר לחדר n+1 כאשר n מייצג את מספר החדר הקודם. כך, החדר הראשון נישאר פנוי לאורח העיקש.

אבל כאן לא נגמרו הרות של בעל המלון האומלל. כעת הגיע אוטובוס בעל אינסוף אורחים, שכולם מתעקשים להתכן במלון המופלא. גם כאן, בעל המלון החכם מוצא פיתרון אלגנטי: כעת הוא מבקש מדייר חדר 1 לעבור לחדר 2, מדייר חדר 2 לעבור לחדר 4 וכן הלאה. כלומר, מדייר בחדר n בעל המלון יבקש לעבור לחדר n2. כעת, כל החדרים האי זוגיים נשארו פנויים, וכיוון שישנם אינסוף מספרים אי זוגיים, יש מספיק מקום לנוסעי האוטובוס. 

בעל המלון המסכן חושב שנגמרו סוף סוף כל צרותיו, והוא יוכל כבר לתפוס תנומה מרעננת. אבל אז מגיעים למלון אינסוף אוטובוסים ובכל אחד מהם אינסוף אנשים. בעל המלון כנראה ממש מעולה במתמטיקה, כיוון שהוא מכיר טריק מתמטי מחוכם: ישנם אינסוף מספרים ראשונים מספר ראשוני הוא מספר שמתחלק רק ב1 ובעצמו. 3,7,5, 11, וכולי). אם ניקח שני מספרים ראשונים, ונעלה את שניהם בחזקה כלשהיא, לא חשוב איזו (אפשר חזקות שונות לכל מספר) התוצאה לעולם לא תהיה שווה. עכשיו, קודם כל הוא מעביר את כל הדיירים, כמקודם לחדר n2, כך שכל החדרים האי זוגיים ריקים. את האורחים של האוטובוס הראשון הוא  משכן בחדרים שהם חזקות של המספר הראשוני הראשון-3. 3,9, 27. בגלל שכל המספרים הראשונים הם אי זוגיים, ותוצאות החזקה של כל מספר אי זוגי הן אי זוגי, אף אורח לא יפלוש לחדרים המלאים.  את נוסעי אוטובוס 2, הוא ישכן בחדרים שהם תוצאה של חזקות של 5. מכיוון שיש אינסוף מספרים ראשוניים, בעל המלון יוכל לשכן את כל האורחים. עכשיו אתם בטח שואלים: האם 1 הוא לא מספר ראשוני? אז זהו שלא. יש לזה מספיק סיבות טובות.....ו2? 2 הוא ראשוני אבל בעל המלון בוחר לדלג עליו כיוון שאז יווצר מצב שנוסעי האוטובוס ישתכנו בחדרים מלאים.  

האם יש גבול לכמות שמלון הילברט יכול להכיל? אפילו שהוא אינסופי? בוודאי. הרי ישנם אינסופים (של אורחים למשל) גדולים יותר מאינסופים אחרים (חדרים במלון מומצא, למשל).

 כדי לקרוא על המלון של הילברט יותר, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג המדהים ''לא מדויק'' ולקרוא על האורח שישאר מחוץ למלון תמיד....וגם על עוד דברים נפלאים:)  
כמו כן, אני ממליצה לראות את הסרטון המשעשע של טד-אד, פרויקט נפלא של אתר ההרצאות ''טד'', העוסק בנושאים שונים (חידות, מדע, פילוסופיה, פיזיקה, אומנות ומה לא?) דרך סירטוני אנימציה נהדרים. ממליצה בחום:)
קישור לסרטון: המלון של הילברט-טד-אד

וכמובן, תיקראו אשמת הכוכבים. אחד הספרים היותר יפים ביקום הידוע לנו.....
3 תגובות
הפוסט הראשון
05/07/2016 12:56
שושו
פוסט ראשון, בלוג, הבהרות, פוסטים
זה הפוסט הראשון שלי בבלוג. 
לא רק בבלוג הזה-אלא אי פעם.
עובדה גמורה היא: מעולם לא היה לי בלוג. 
אולי לא תאמינוי לי. בימים טרופים אלו, תחשבו לעצמכם, אין אחד שאין לו בלוג! 
אבל לי לא היה בלוג.
עד  עכשיו.

למה בעצם פתחתי בלוג?  למה זה טוב בכלל? 
אז זהו, שזה לא בטוח שזה טוב. אולי כמה אנשים שמכירים אותי במציאות יקראו את הבלוג הזה ויזהו אותי. 
בחיי שאני לא רוצה לדעת מה יקרה אם התרחיש הזה יתקיים. 
לבלוג יש המון סכנות. כל מיני סוטים שמשייטים במרחבי האינטרנט יכולים להגיע אליו. אבל כאן הנקודה:
כל מיני מוזרים, אבודים זתם אנשים שמרגישים כמוני יכולים להגיע לבלוג הזה. וזו אחת המטרות שלי בבלוג הצנוע הנ''ל.

פתחתי את הבלוג כי אחדד החלומות שלי הם לעזור לאנשים כמוני, או לאנשים שעברו חוויות דומות לשלי. חלק מהפוסטים פה יהיו חלקים מספר שכתבתי. חלק יהיו סתם הגיגים מוזרים שרצים בראשי ללא הרף. אולי חלק מהפוסטים יהיו קצת מדעיים. אולי זו עוד מטרה: לחשוף את הציבור למדע. כי זה העתיד שלנו. הבלוג הזה אולי יהיה הקדמה לספר שאולי יצא שאהיה גדולה (מה זה בעצם להיות גדולה, בתכלס?). הבלוג והספר מטרתם שאנשים כמוני ימצאו אולי מישהוא להזהות איתו. כי אם לי היה אחד כזה-אולי חיי היו פשוטים בהרבה. עד כאן למטרות. ועכשיו להבהרות.

מה הולך להיות כאן?
כפי שכבר כתבתי קודם, הולכים להיות פה פוסטים על:
נושאים מדעיים אולי אבל אם כן-דברים נחמדים 
החיים שלי-רגשות, תחושות חוויות תהיות
הגיגים פרי מחשבתי
חלקים מספר שהתחלת לכתוב, שהוא בעצם שילוב של חיי עם אירועים מומצאים ל-ח-ל-ו-ט-י-ן

בנוגע לשמות. אני אחליף את כל השמות בשמות מומצאים כמו סנדוויץ וריבה. 

אהבתם את הפוסט? לא יזיק לכם ללחוץ על הכוכב למטה...לא אהבתם? תגובות פוגעניות לא במקום. רוצים לומר לי משהו בונה/חיובי? כתבו לי בתגובות ואענה לכם. 


4 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יולי 2016  (7)
כמה דברים עלי

תולעת ספרים
~~~~
פוטרהאדית (מעריצה הארי פוטר)
~~~~
חנונית מדעים, פיזיקה, מתמטיקה...
~~;~
גיקית וחנונית גאה!
~~~~
ניסיתי לחתוך עם מספריים. לא עבד
~~~~
מחוננת
~~~~
אמרו לי שזה חלק מהמחוננות, אבל כל רגש, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע אני מרגישה כאילו שרק הוא קיים. כאילו, אם חוויתי משהו טוב, אני מרגישה שהכל טוב והחיים מושלמים וכל זה, ואם משהו קטן רע קרה לי (כמו שמונים במבחן:() אז אני במצב רוח ממש רע ובטוחה שהעולם זוועתי, ושאין טעם לחיים וכולי וכולי. הקטע הוא שקורים בעיקר דברים רעים אז....:/
~~~
ניסיתי להתאבד. הרבה פעמים, בחנק עם צעיף. אני כנראה אעלה פוסט.
~~~
פמיניסטית
~~~~
מאזינה מושבעת של ''עושים היסטוריה'' עם רן לווי
~~~~
תלויה לי טבלת היסודות בחדר. בכמה מקומות. ועל המתג אור שלי כתוב לומוס ונוקס.
~~~~
אוהבת לטייל
~~~
סוג של מחבבת ציור
~~~;
כותבת שירה לעת מצוא.
~~~
ולסיום: מנהלת בלוג.